Avodah Zarah 35

Kapitel 35

א הוגה את השם באותיותיו והיכי עביד הכי והתנן אלו שאין להם חלק לעולם הבא האומר אין תורה מן השמים ואין תחיית המתים מן התורה אבא שאול אומר אף ההוגה את השם באותיותיו

1 weil er den Gottesnamen buchstäblich aussprach. — Wieso tat er dies, wir haben ja gelernt: Folgende haben keinen Anteil an der zukünftigen Welt: wer sagt, die Tora sei nicht vom Himmel, und [wer sagt,] die Auferstehung der Toten befinde sich nicht in der Tora. Abba Šaúl sagt, auch wer den Gottesnamen buchstäblich ausspricht!? —

ב להתלמד עבד כדתניא (דברים יח, ט) לא תלמד לעשות אבל אתה למד להבין ולהורות

2 Er tat dies nur des Studiums wegen, denn es wird gelehrt: Du sollst nicht lernen, es zu tun, wohl aber darfst du es lernen, um es zu verstehen und zu lehren. —

ג אלא מאי טעמא אענש משום הוגה את השם בפרהסיא דהוי ועל אשתו להריגה דלא מיחה ביה מכאן אמרו כל מי שיש בידו למחות ואינו מוחה נענש עליו

3 Weshalb wurde er demnach bestraft? — Weil er den Gottesnamen öffentlich buchstäblich aussprach. — ‘Und daß seine Frau hingerichtet werde’, weil sie es ihm nicht gewehrt hatte. Hieraus folgerten sie, wer etwas wehren kann und dies nicht tut, werde dieserhalb bestraft.

ד ועל בתו לישב בקובה של זונות דאמר ר' יוחנן פעם אחת היתה בתו מהלכת לפני גדולי רומי אמרו כמה נאות פסיעותיה של ריבה זו מיד דקדקה בפסיעותיה והיינו דאמר ר' שמעון בן לקיש מאי דכתיב (תהלים מט, ו) עון עקבי יסבני עונות שאדם דש בעקביו בעולם הזה מסובין לו ליום הדין

4 ‘Und daß seine Tochter einem Hurenhause überwiesen werde’, weil sie, wie R. Joḥanan erzählte, als sie einst vor römischen Patriziern vorüberging und diese die Bemerkung machten, diese Jungfrau habe einen zierlichen Gang, ihre Schritte noch mehr zierte. Das ist es, was R. Šimo͑n b. Laqiš sagte: Es heißt: die Sünde meiner Ferse umgibt mich, die Sünden, die der Mensch mit seinen Fersen auf dieser Welt tritt, umgeben ihn am Tage des Gerichtes.

ה בשעה שיצאו שלשתן צדקו עליהם את הדין הוא אמר (דברים לב, ד) הצור תמים פעלו [וגו'] ואשתו אמרה (דברים לב, ד) אל אמונה ואין עול בתו אמרה (ירמיהו לב, יט) גדול העצה ורב העליליה אשר עיניך פקוחות על כל דרכי וגו' אמר רבי [כמה] גדולים צדיקים הללו שנזדמנו להן שלש מקראות של צדוק הדין בשעת צדוק הדין

5 Als man sie alle drei abführte, erkannten sie das über sie verhängte Urteil an. Er sprach:Er ist ein Fels, vollkommen ist sein Tun. Seine Frau sprach: Ein Gott der Treue und ohne Falsch. Und seine Tochter sprach: Groß an Rat und mächtig an Tat, du, dessen Augen offen stehen über allen Wegen &c. Rabbi sagte: Bedeutend sind diese drei Frommen, daß ihnen bei der Verurteilung drei Verse der Anerkennung des Urteils eingefallen sind.

ו תנו רבנן כשחלה רבי יוסי בן קיסמא הלך רבי חנינא בן תרדיון לבקרו אמר לו חנינא אחי (אחי) אי אתה יודע שאומה זו מן השמים המליכוה שהחריבה את ביתו ושרפה את היכלו והרגה את חסידיו ואבדה את טוביו ועדיין היא קיימת ואני שמעתי עליך שאתה יושב ועוסק בתורה [ומקהיל קהלות ברבים] וספר מונח לך בחיקך

6 Die Rabbanan lehrten: Als R. Jose b. Qisma erkrankte, besuchte ihn R. Ḥanina b. Teradion. Da sprach er zu ihm: Ḥanina, mein Bruder, weißt du denn nicht, daß man vom Himmel aus dieser Nation die Herrschaft verliehen hat; sie hat sein Haus zerstört, seinen Tempel verbrannt, seine Frommen hingemordet und seine Besten vernichtet, und sie besteht noch immer! Ich aber hörte von dir, daß du dasitzest und dich mit der Tora befassest und die Torarolle in deinem Busen trägst.

ז אמר לו מן השמים ירחמו אמר לו אני אומר לך דברים של טעם ואתה אומר לי מן השמים ירחמו תמה אני אם לא ישרפו אותך ואת ספר תורה באש אמר לו רבי מה אני לחיי העולם הבא

7 Dieser erwiderte: Sie werden vom Himmel aus Erbarmen haben. Jener entgegnete ihm: Ich spreche mit dir vernünftige Worte, und du erwiderst mir, sie werden vom Himmel aus Erbarmen haben; es sollte mich wundern, wenn sie nicht dich samt deiner Torarolle im Feuer verbrennen würden! Dieser sprach: Meister, was erwartet meiner in der zukünftigen Welt?

ח אמר לו כלום מעשה בא לידך אמר לו מעות של פורים נתחלפו לי במעות של צדקה וחלקתים לעניים אמר לו אם כן מחלקך יהי חלקי ומגורלך יהי גורלי

8 Jener entgegnete: Hat sich dir etwas ereignet? Dieser erwiderte: Purimgeld ist mir mit Almosengeld vertauscht worden, und ich verteilte es an die Armen. Da sprach jener: Wenn dem so ist, so möge mein Anteil deinem Anteil gleichen und mein Los mit deinem Lose sein.

ט אמרו לא היו ימים מועטים עד שנפטר רבי יוסי בן קיסמא והלכו כל גדולי רומי לקברו והספידוהו הספד גדול ובחזרתן מצאוהו לרבי חנינא בן תרדיון שהיה יושב ועוסק בתורה ומקהיל קהלות ברבים וס"ת מונח לו בחיקו

9 Man erzählt, nach wenigen Tagen starb R. Jose b. Qisma, und alle Würdenträger Roms begleiteten ihn bei seiner Beerdigung und hielten über ihn eine große Trauer. Als sie zurückkehrten, trafen sie R. Ḥanina b. Teradion, wie er dasaß und sich mit der Tora befaßte, öffentliche Versammlungen abhielt und eine Torarolle in seinem Schoße hielt.

י הביאוהו וכרכוהו בס"ת והקיפוהו בחבילי זמורות והציתו בהן את האור והביאו ספוגין של צמר ושראום במים והניחום על לבו כדי שלא תצא נשמתו מהרה אמרה לו בתו אבא אראך בכך אמר לה אילמלי אני נשרפתי לבדי היה הדבר קשה לי עכשיו שאני נשרף וס"ת עמי מי שמבקש עלבונה של ס"ת הוא יבקש עלבוני

10 Da holten sie ihn, wickelten ihn in die Torarolle, umgaben ihn mit Weidenbündeln und zündeten sie an. Sodann brachten sie Strähnen Wolle, weichten sie in Wasser und legten sie ihm aufs Herz, damit seine Seele nicht schnell ausfahre. Da sprach seine Tochter zu ihm: Vater, so muß ich dich sehen! Er erwiderte ihr: Würde ich allein verbrannt worden sein, so würde mir dies schwer gefallen sein, da ich aber zusammen mit der Torarolle verbrannt werde, so wird derjenige, der die Mißhandlung der Torarolle ahnden wird, auch meine Mißhandlung ahnden.

יא אמרו לו תלמידיו רבי מה אתה רואה אמר להן גליון נשרפין ואותיות פורחות אף אתה פתח פיך ותכנס בך האש אמר להן מוטב שיטלנה מי שנתנה ואל יחבל הוא בעצמו

11 Seine Schüler sprachen zu ihm: Meister, was siehst du? Er erwiderte ihnen: Die Pergamentrollen verbrennen und die Buchstaben fliegen [in die Höhe.] — So öffne du doch deinen Mund, damit das Feuer in dich komme! Er erwiderte ihnen: Mag lieber derjenige, der [die Seele] hineingetan hat, sie holen, niemand aber tue sich selber ein Leid an.

יב אמר לו קלצטונירי רבי אם אני מרבה בשלהבת ונוטל ספוגין של צמר מעל לבך אתה מביאני לחיי העולם הבא אמר לו הן השבע לי נשבע לו מיד הרבה בשלהבת ונטל ספוגין של צמר מעל לבו יצאה נשמתו במהרה אף הוא קפץ ונפל לתוך האור

12 Hierauf sprach der Exekutor zu ihm: Meister, wirst du mich, wenn ich die Flamme vergrößere und die Strähnen Wolle von deinem Herzen entferne, in das Leben der zukünftigen Welt bringen? Er erwiderte: Jawohl. — Schwöre es mir. Da schwor er es ihm. Da vergrößerte er die Flamme und entfernte die Strähnen Wolle von seinem Herzen, worauf seine Seele schnell ausfuhr. Alsdann sprang auch dieser in das Feuer.

יג יצאה בת קול ואמרה רבי חנינא בן תרדיון וקלצטונירי מזומנין הן לחיי העולם הבא בכה רבי ואמר יש קונה עולמו בשעה אחת ויש קונה עולמו בכמה שנים

13 Hierauf ertönte eine Hallstimme und sprach: R. Ḥanina b. Teradion und der Exekutor sind für das Leben in der zukünftigen Welt vorgesehen. Hierüber weinte Rabbi und sprach: Mancher erwirbt seine Welt in einer Stunde, mancher aber erwirbt sie erst in vielen Jahren.

יד ברוריא דביתהו דר' מאיר ברתיה דר' חנינא בן תרדיון הואי אמרה לו זילא בי מלתא דיתבא אחתאי בקובה של זונות שקל תרקבא דדינרי ואזל אמר אי לא איתעביד בה איסורא מיתעביד ניסא אי עבדה איסורא לא איתעביד לה ניסא

14 Berurja, die Frau R. Meírs, war eine Tochter des R. Ḥanina b. Teradion. Da sprach sie zu ihm: Es ist für mich beschämend, daß meine Schwester sich in einem Hurenhause befindet. Da nahm er einen Trikab mit Denaren und ging dahin, indem er sprach: hat sie sich der Sünde nicht hingegeben, so wird ihr ein Wunder geschehen, hat sie sich der Sünde hingegeben, so wird ihr kein Wunder geschehen.

טו אזל נקט נפשיה כחד פרשא אמר לה השמיעני לי אמרה ליה דשתנא אנא אמר לה מתרחנא מרתח אמרה לו נפישין טובא (ואיכא טובא הכא) דשפירן מינאי אמר ש"מ לא עבדה איסורא כל דאתי אמרה ליה הכי

15 Alsdann verstellte er sich als Reiter und sprach zu ihr: Gehorche mir. Sie erwiderte ihm: Ich habe Menstruation. Er entgegnete: Ich will warten. Sie erwiderte: Es hält sehr lange an; außerdem sind hier viele, die schöner sind als ich. Da sprach er: Es ist zu ersehen, daß sie sich der Sünde noch nicht hingegeben hat, und dies zu jedem sagt, der zu ihr kommt.

טז אזל לגבי שומר דידה א"ל הבה ניהלה אמר ליה מיסתפינא ממלכותא אמר ליה שקול תרקבא דדינרא פלגא פלח ופלגא להוי לך א"ל וכי שלמי מאי איעביד א"ל אימא אלהא דמאיר ענני ומתצלת א"ל

16 Hierauf ging er zu ihrem Wächter und sprach zu ihm: Gib sie mir. Dieser erwiderte ihm: Ich fürchte mich vor der Regierung. Jener entgegnete: Nimm diesen Trikab mit Denaren; mit der Hälfte bestich und die Hälfte behalte für dich. Dieser sprach: Was mache ich aber, wenn sie zuende sind? Jener erwiderte: Sage dann: Gott Meírs, hilf mir, so wirst du errettet. Dieser entgegnete:

Vorheriges Kapitel Nächstes Kapitel